בס"ד
דבר תורה לפרשת בלק
– הילולת אור החיים הקדוש
[1]כל מי שיש בידו שלשה דברים הללו מתלמידיו של אברהם
אבינו ושלשה דברים אחרים מתלמידיו של בלעם הרשע עין טובה ורוח נמוכה ונפש שפלה מתלמידיו
של אברהם אבינו עין רעה ורוח גבוה ונפש רחבה מתלמידיו של בלעם הרשע ...
נציין קווים לדמותו
השלילית של בלעם המצטיירים מפסוקי הפרשה על פי פירוש
אור החיים הקדוש- שיום
ההילולא טו' בתמוז חל השבוע
(ב) "וַיִּשְׁלַח
מַלְאָכִים אֶל בִּלְעָם בֶּן בְּעֹר פְּתוֹרָה אֲשֶׁר עַל הַנָּהָר אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹ
לִקְרֹא לוֹ לֵאמֹר הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם הִנֵּה כִסָּה אֶת עֵין הָאָרֶץ
וְהוּא יֹשֵׁב מִמֻּלִי":
לכאורה המילים "הנה עם יצא ממצרים"
מיותרות שהרי יציאת מצרים ידועה ומפורסמת לכל, ועוד שהרי היא היתה שנים רבות קודם
לכן, ומה ראה לנכון להזכירה. אלא שבלעם הוא שיעץ על ישראל רעה אצל פרעה: הבה נתחכמה
לו, ובכשפיו גרם לבל יוכל עבד לברוח ממצרים וכל שכן כל עם ישראל. ולזה שלח לומר לו
הנה עם יצא ממצרים, כלומר נתבטלו הכשפים שלך וברחו ישראל, ובאומרו הנה כסה
את עין הארץ נתכוון גם כן נגד מה שיעץ עליהם "הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ פֶּן
יִרְבֶּה" , להרוג זכוריהם ולשחת הבנים למעטם הנה הוא הפך הדברים שלא בלבד שלא
נתמעט אלא אדרבא נתרבה עד למאד, והוא אומרו הנה כסה את עין הארץ.
(ח) וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לִינוּ פֹה הַלַּיְלָה
וַהֲשִׁבֹתִי אֶתְכֶם דָּבָר כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר יְיָ אֵלָי וַיֵּשְׁבוּ שָׂרֵי
מוֹאָב עִם בִּלְעָם:
מרוב שנאת בלעם לישראל אמר לשרי בלק: לִינוּ פֹה
כלומר שילינו אתו במלונו, והטעם כדי שיהיו מזומנים וקרובים אליו, וזאת כדי וַהֲשִׁבֹתִי
אֶתְכֶם דָּבָר כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר יְיָ אֵלָי, נתכוון לומר, כדי שתכף ומיד כאשר
ידבר ה' אליו, ישיבם דבר, מה שלא יהיה כן כשיהיו חוץ למלונו, וכל זאת מגודל שנאתו
לישראל.
(יג) וַיָּקָם בִּלְעָם בַּבֹּקֶר וַיֹּאמֶר
אֶל שָׂרֵי בָלָק לְכוּ אֶל אַרְצְכֶם כִּי מֵאֵן יְיָ לְתִתִּי לַהֲלֹךְ
עִמָּכֶם.
אף על פי שהבטיחם שיעירם משנתם בלילה מיד אחר שישמע
את דבר ה', ומסיבה זו הם ישנים איתו במלון, לא ראה צורך להעיר אותם בלילה עצמו, והמתין
עד הבקר לפי שהיתה בשורה רעה להם כִּי מֵאֵן יְיָ לְתִתִּי לַהֲלֹךְ עִמָּכֶם
ולכן לא ראה טעם להעירם באמצע הלילה, או יש לומר ויקם בלעם בבקר שנרדם ולא קם מתרדמתו
עד הבקר. או להודיע צרות עינו שמהר לשלחם קודם הגעת זמן האוכל ולא אמר להם סעדו לבכם
פת לחם ואחר תלכו, כי זה הרשע הוא מקור הצרות עין וקם בבקר לשלחם ואמר להם שילכו לארצם
כי חש שמא יתעכבו בעיר וסעודתם תיפול עליו:
(מ) וַיִּזְבַּח בָּלָק בָּקָר וָצֹאן וַיְשַׁלַּח
לְבִלְעָם וְלַשָּׂרִים אֲשֶׁר אִתּוֹ.
נתכוין הכתוב בזה להודיע את פחיתותו של בלעם בעיני בלק, שלא הזמינו לסעוד
עמו בביתו אפילו סעודה ראשונה, אלא שלח סעודה אליו ולשרים אשר איתו, ולפי שחשש בלק
כי בלעם יקח את כל משלוח הסעודה לעצמו כי ידע שהוא רע עין, לכן ציין במפורש,
שהסעודה מיועדת אף לשרים. ובלעם שחש בזאת ובנוסף הקפיד על מיעוט הבשר, אמר למחר אני
שולח מארה בנכסיו של זה, ולמחרת נקם בבלק בכך שדרש "בְּנֵה לִי בָזֶה שִׁבְעָה מִזְבְּחֹת וְהָכֵן
לִי בָּזֶה שִׁבְעָה פָרִים וְשִׁבְעָה אֵילִם":
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה